הפארק הלאומי אגמונט (טראנאקי)

בחלקו המערבי של האי הצפוני של ניו זילנד שוכן הפארק הלאומי אגמונט כשבמרכזו הר הטראנאקי. שטחו של הפארק מקיף את הטראנאקי בעגול כמעט מושלם ומשתרע על פני 335 קמ"ר. מדובר באזור המציע חווית טיול מרשימה ומאתגרת במיוחד, כך שאם אתם נמצאים באזור – כדאי שלא תוותרו על ביקור.
Taranaki, Sophie Turner

בחלקו המערבי של האי הצפוני של ניו זילנד שוכן הפארק הלאומי אגמונט (Egmont National Park). שטחו של הפארק מקיף את הר הגעש טראנאקי (Mt Taranaki), ומשתרע על פני 335 קמ"ר. הפארק הלאומי אגמונט מציע חוויית ביקור מרשימה ומקסימה במיוחד, מומלץ עבור חובבי טיפוס הרים ולכל מי שאוהב לחוות דרך הרגליים.

קצת היסטוריה

פארק אגמונט החל את דרכו כשמורת יער. שמורה זאת הוקמה כבר בשנת 1881, וכללה שטח ברדיוס של 9.6 קילומטרים מפסגת הר הגעש טראנקי. מטרת הקמת השמורה היתה שימור יער הגשם שסבב את ההר. עם השנים התפתח האזור כולו, לרבות תשתיות טיולים טובות, והוא הלך וגדל עד שהוכרז כפארק לאומי בשנת 1900 בדיוק. פארק אגמונט היה הפארק השני בניו זילנד אשר הוכרז כפארק לאומי, ועד היום הוא אטרקציה מדהימה עבור תיירים רבים. אגב, בפארק נמצאים שני הרי געש נוספים קטנים יותר מהר טראנקי – הר פואקאי והר קאיטקה, אולם אין ספק שהר טראנקי הוא ה-אטרקציה בה"א הידיעה.

שם הפארק שונה מספר פעמים. שמו המאורי הוא "טראנאקי", אך ג'יימס קוק נתן לו את השם "אגמונט", על שם ארל אגמונט – הלורד הראשון. שני השמות התקיימו זה לצד זה מ-1986 באופן רשמי, אך בינואר 2020 הוחלט להוריד את ה"אגמונט", ולהשאיר את השם המאורי בלבד: Taranaki Maunga.

מזג האוויר בפארק

קרבתו של הפארק הלאומי אגמונט לים בשילוב גובהו הרב, הופכים אותו לאזור רב משקעים. אם לדבר במספרים, ממוצע המשקעים השנתי באזור מגיע ל-7,000 מ"מ, ועובדה זאת, בשילוב הטמפרטורות הנוחות, הופכת אותו להיות כר דשא מיטבי ליער גשם צפוף. לפני יציאה לטיול צריך לוודא שמזג האוויר אופטימלי, וזה נכון עבור כל מקום אבל כאן בעיקר. בכל מקרה, מומלץ לטייל כאן בעונת הקיץ, וגם אז- להגיע מוכנים לפחות לקצת גשם, כדי לא לצאת מאוכזבים.

מסלולים מומלצים 

אם לשים את כל הקלפים על השולחן, הרי שיש לא מעט מה לראות בפארק הלאומי אגמונט. אחרי הכל, מדובר בשמורת טבע לכל דבר ועניין המציעה נופים ירוקים יפהפיים, צמחייה ירוקה ועבותה, בעלי חיים נדירים וכמובן שגם פסגות הרים ומפלים. למרות זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה, שהאטרקציה התיירותית מספר אחת בפארק היא, כמובן, הטרק אל ראש ההר.

טיפוס על הר טראנקי – הר טראנקי הוא הר געש רדום, אשר היה פעיל בין 120,000 – 135,000 השנים האחרונות ואשר התפרצותו האחרונה התרחשה בשנת 1755. גולת הכותרת של הביקור בפארק היא טיפוס אל ראשו של הר הגעש היפהפה הזה – ולא בכדי. עצם חוויית הטיפוס היא מדהימה במיוחד, והנוף הנשקף מהפסגה בהחלט שווה את המאמץ. שימו לב שמדובר בטרק למטיילים מנוסים, אשר נמצאים בכושר גופני טוב – גובהו הוא 2,518 מטרים ולא מעט סכנות אורבות בדרך. הטרק כולו נמשך בין שבע ל-11 שעות, והוא יכול להתבצע רק במזג אוויר טוב וללא משקעים. הטיפוס על ההר מומלץ בחודשים ינואר עד מרץ כאשר ההר אינו מושלג. בשאר חודשי השנה יש שלג רב על פסגתו, ולכן מומלץ לוותר אלא אם יש לכם ידע, ניסיון וציוד עבור טיפוס מן הסוג הזה.

מסלול Pouakai hut – המסלול מתחיל בתוך יער שופע ובו מטפסים במדרגות עץ במעלה ההר. העלייה מעט קשה פיזית (ומנטלית) אבל שווה את המאמץ – היא נמשכת בערך שעתיים (תלוי בקצב) שבסופה תגיעו לאגם קטן בהרים אשר על פניו משתקף בהוד והדר ההר. השתקפות זו של ההר היא אחת התמונות האייקוניות ביותר בניו זילנד, ואם מזג האוויר יאיר לכם פנים תוכלו להנות מהמראה (אך חשוב לוודא כי אין עננות ורוח באותו היום לשם כך). במהלך העלייה ישנה תצפית על העמק הפסטורלי כולו. המסלול אורך 4-5 שעות, תלוי בקצב ובזמן שתחליטו לבלות לצד האגם.

מפלי דאוסון Dawson falls Mountain lodge – עמוק בתוך הפארק הלאומי של הטראנאקי, למרגלות ההר המפורסם, חבוי לו בית קפה מקסים. כדאי מאוד להגיע לכוס משקה חם או ארוחת צהריים טובה במרפסת החיצונית של המקום ולתצפת על הפסגה והעמק הנפרש. באזור יש כמה מסלולי יום בדרגות קושי ואורכם שונים.